#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 1 הזורק רגב אדמה לעץ&nbsp;&nbsp;דקל ונפלו פירות והרגו האם גולה, ומה הדין אם פגע בגרמא והגרמא הכה את האשכול ונפל על אדם ומת?	"ברישא זה מחלוקת רבי ורבנן כמו מן העץ המתבקע, ולא אמרינן שזה כח כחו.<p dir=""rtl"">אם פגע בגרמא וכו' כאן אף רבי יודה דהוי כח כחו.</p>"	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 האם אב גולה ע&quot;י הבן והבן ע&quot;י האב ומדוע?	"אב שהכה את בנו - אינו גולה דזו הכאה של מצוה ואף אם גמיר מצוה להכותו דכתיב &quot;יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשיך&quot; אבל אם כבר גמר אומנות אחת ועכשיו מלמדו אומנות אחרת אין לו זכות להכותו ואם הכהו ומת גולה ע&quot;י.<p dir=""rtl"">בן שהרג את אביו בשוגג - במשנה שנינו שגולה ואילו בבריתא שנינו שאינו גולה, רב כהנא ביאר לר&quot;ש דחנק חמור הוי שגגת חנק ולא ניתנה לכפרה ואינו גולה, לחכמים דסיף חמור הוי שגגת סיף וניתנה לכפרה, רבא ביאר שהבריתא באה למעט בבן שעשה חבורה באביו וקמ&quot;ל דאף דבמזיד נהרג בשוגג אינו גולה.</p>"	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 הזורק אבן לרה&quot;ר ולאשפה האם גולה?	"בסתם זורק לרה&quot;ר ודאי אינו גולה דמזיד הוא, אפ' סותר את כותלו ואפ' בלילה איבעי ליה לעיוני ואינו גולה. <p dir=""rtl"">סותר את כתלו לאשפה - אם שכיחי ביה רבים פושע הוא, אם לא שכיח שם אנוס הוא, אשפה העשויה להפנות לה בלילה ולפעמים נפנים בה גם ביום, בזה שנינו במשנה הזורק את האבן לרה&quot;ר הרי זה גולה.</p>"	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. 3 אם אחר שזרק את האבן הוציא הלה את ראשו ופגע בו האם גולה ומנין?<p dir=""rtl"">[מצא האם משמע מעיקרא או מעכשיו?]</p>"	"ראב&quot;י פטר דכתיב &quot;ומצא&quot; פרט לממציא עצמו, דמצא הכי משמע מעיקרא דומיא דיער דאיתא מעיקרא.<p dir=""rtl"">[מה שאין כן גבי גאולת קרקע מצא דומיא ד&quot;והשיגה ידו&quot; דהוי מהשתא.]</p>"	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 4 מנין לאב המכה את בנו והרב את תלמידו ושליח ב&quot;ד שאינם לוקים?	"&quot;אשר יבא אל רעהו ביער לחטוב עצים&quot; מה חטבת עצים רשות אף כל רשות לאפוקי הכאה דמצוה.<p dir=""rtl"">ההוא מרבנן שאל את רבא מנין שהחטיבה היא רשות דלמא של עצים למערכה? בתחילה ענה לו שאין מצוה לקצור למערכה שאם מצא קצור אינו קוצר, מה שאין כן באב המכה את בנו שאף אם גמיר מצוה להכותו דכתיב &quot;יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשיך&quot;. הדר אמר לא נצרך לזה &quot;אשר יבא&quot; רק אם רוצה לבא יצא אם חייב לבא לצורך מצוה.</p>"	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 5 &quot;אשר יבא אל רעהו ביער&quot; &quot;איש אשר יטמא ולא יתחטא&quot; האם 'אשר' משמע רק אם הוא רוצה?	בסתם רבא אמר ש'אשר' משמע רק אם הוא רוצה, לכן &quot;אשר יבא&quot; זה בחטבת עצים דרשות, אפ' הכי בטומאה לא אומרים שמי שנטמא למת מצוה ונכנס למקדש שאינו חייב ד&quot;עוד טומאתו&quot; ריבה אפ' בנטמא למת מצוה.	מכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 1 &quot;בחריש ובקציר תשבות&quot; רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה' א''ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דחרישה דרשות דלמא חרישת עומר דמצוה, מה ענה לו?	בתחילה ענה שחרישת העומר אינה מצוה שאם מצא חרוש אינו חורש, ואין להקשות מאב המכה את בנו והרב את תלמידו שאינו גולה דהתם מצוה אף אם גמיר. הדר אמר שאין נצרך לזה דההקש כאן הוא מה חריש לעולם אין מצוה לחרוש אם מצא חרוש, אף הקצירה כאן היא במקום שאם מצא קצור אינו קוצר, יצא קציר העומר שאף אם מצא קצור קוצר.	מכות ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 3 'עבד וכותי גולה ולוקה ע''י ישראל וישראל גולה ולוקה ע''י כותי ועבד' באר!	"עבד וכותי גולה ע&quot;י ישראל - דקטליה, לוקה ע&quot;י ישראל - דלטייא.<p dir=""rtl"">ישראל גולה ע&quot;י כותי - דקטליה, לוקה - דהכהו הכאה שאין בה שווה פרוטה [ואין לומר דלטייא דאינו בכלל 'עמך' שאינו עושה מעשה עמך, ואין לומר דהעיד עליו והוזם, דכיוצא בו בעבד אינו בר עדות].</p>"	מכות ח:		
